חתימה אלקטרונית - הלכה למעשה

בפרק זה אנסה להראות מה נעשה מאז חקיקת חוק חתימה אלקטרונית שנחקק בשנת 2001, ומאז שאושרו שני הגורמים המאשרים ונרשמו במרשם על ידי הרשם בשנת 2003, בנוסף, אנסה להראות כיצד עובד כל תהליך הזיהוי של החתימה האלקטרונית, פעולות הגורם המאשר ובעל אמצעי החתימה האלקטרונית המאושרת.

הלכה למעשה בנוגע לחוק חתימה אלקטרונית ניתן לראות בפרוייקט ממשל זמין של הרשות לניירות ערך. הרשות לניירות ערך החליטה כי יש לעבור לשימוש באמצעים אלקטרונים, לייעל את העבודה ולחסוך את כל הפעילות שנעשית היום על ידי הגעה פיזית למקומות ממשלתיים, מילוי טפסים מרובים, המתנה בתור וכד'.

הרשות לניירות ערך - הוקמה על פי חוק הרשות לניירות ערך התשכ"ח 1968, ותפקידה שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך כפי שנקבע בחוק, דוגמא לתחומים שהרשות מתעסקת:

-          מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור.

-          פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה

-          עריכת חקירות בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות וכד'.

ברגע שחוק חתימה אלקטרונית אושר, הרשות לניירות ערך הוציאה תקנות המסבירות את אופן החתימה והדיווח על מסמכים ודיווחים ממשלתיים ותקנות המדברות על מאשר החתימה האלקטרונית (אישור גוף מסוים לשמש כמפיק תעודות אלקטרוניות).

ברגע שהתקנות אושרו, הרשות לניירות ערך החלה להפיץ למוסדותיה מסמכים המסבירים על המעבר לעידן הדיווח האלקטרוני, כלומר, התארגנות להתחלת עבודה עם המגנ"א - מערכת גילוי נאות אלקטרוני. בנוסף להסברים צורפו טפסים שיש למלא על מנת להיות מורשים לעבוד עם המגנ"א וכן, על מנת לקבל תעודה אלקטרונית עם החתימה. בתאריך 6 באפריל 2003, יצא המכתב הראשון המודיע על אישור התקנות והצורך להתארגן לקראת תחילת העבודה עם המגנ"א "הריני להודיעכם כי ביום 20 במרס 2003, חתם שר האוצר על תקנות לפי חוק ניירות ערך...הנוגעות לדיווח אלקטרוני. התקנות טרם פורסמו ועדיין אינן בתוקף. יחד עם זאת פרוייקט מגנ"א אותו הקימה הרשות לניירות ערך... מוכן להפעלה... ועל כן, אנו מבקשים להתחיל בהכנת מדווחים אלו לקראת הפעלת המערכת" (נספח ג' - "מעבר לעידן הדיווח האלקטרוני").

חוק ניירות ערך ותקנותיו בפעם הראשונה בספר החוקים הישראלי מגדירים כתובת של אתר אינטרנט אשר יקבל דיווחים של תאגידים ויאפשר לשלוף מידע על ידי הציבור על פי חוק, החוק הוא כל כך חדשני עד כדי הגדרת פעולות טכניות לעבודה עם אתר האינטרנט של הרשות ועם מערכת המגנ"א. עד יציאת חוק החתימה האלקטרונית הדיווחים לרשות לניירות ערך הייתה באמצעות דואר רגיל, פקס' או טלפון ואילו בחוק החתימה האלקטרונית תשס"א 2001, סעיף 24 נקבע כי שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לביצוע החוק וכן לקבוע את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה.

מגנ"א - מערכת גילוי נאות אלקטרוני (התחלת פעילות נובמבר 2003):

מדובר במערכת מידע לקליטה והפצה, דרך רשת האינטרנט של מכלול הדיווחים הנדרשים מחברות הכפופות לפיקוח הרשות (חברות ציבוריות, חברות לניהול קרנות נאמנות ועוד). הפרוייקט שם את התחום האלקטרוני והאינטרנט לשרות ציבור המשקיעים והגופים הכפופים לרשות וזאת באמצעות העמדת מידע באתר אינטרנט שזמין ושוויוני לגורמים השונים, תוך חסכון כספי משמעותי עקב ביטול חובת ההפצה הרחבה של עותקים מנייר וההוצאות הכרוכות בכך. המגנ"א כוללת טיפול בכל סוגי הדיווחים של תאגידים מדווחים (תשקיפים, דוחות רבעוניים, דוחות שנתיים וכד'), המגנ"א מאפשרת למדווחים של הרשות להעביר דיווח באמצעות אתר אינטרנט שהוקם במיוחד - "אתר הדיווח" HTTPS://FILING.MAGNA.ISA.GOV.IL. המגנ"א גם מאפשרת לציבור הרחב לאחזר דיווחים אלו באתר אינטרנט נפרד - "אתר ההפצה"  WWW.MAGNA.ISA.GOV.IL.

במטרה לעבוד עם הרשות לניירות ערך בצורה מאובטחת היטב, היה צורך בהקמת תשתית מיוחדת באתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך אשר תדע לקבל דיווחים מגורמים מדווחים וכן, מתן אפשרות לציבור המשקיעים לעיין בדיווחים שהתקבלו, לשם כך הוקמו האתרים שציינתי לעיל.

"היעד המרכזי של המגנ"א הוא שיפור אמון המשקיעים וקרובם להשקעות בשוק ההון. המערכת מוגנת באמצעי אבטחת המידע המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית ועושה שימוש לראשונה בארץ, בחתימה אלקטרונית ברמה הגבוהה ביותר כפי שמוגדר בחוק חתימה אלקטרונית" .

תקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני) מפרטות לראשונה בחוק הישראלי תהליך טכני ממוחשב מרגע משלוח הדיווח עד להגעתו אל המערכת שמקבלת את הדיווח (המגנ"א). התקנות מפרטות איזה דיווח מותר להעביר ואיזה לא, מציין כי אסור לצרף Hyper Link (קישוריות), כמו כן, מצוין בדיוק איזה קבצים ניתן לצרף ואילו לא.
מגנ"א היא אחת ממערכות הדיווח המתקדמות בעולם אשר מושתתת על טכנולוגיות עדכניות ומתקדמות, המגנ"א ניתנת לשימוש בכל העולם המגנ"א מזהה את המדווחים באמצעות חתימה אלקטרונית מאושרת, בהתאם לחוק.

על פי תקנות ניירות הערך מי שמעוניין לשמש כמאשר חתימה, כלומר, מפיק תעודות אלקטרוניות לצורך שימוש המערכת המגנ"א חייב להיות "גורם מאשר" על פי חוק חתימה אלקטרונית.

"מאשר חתימה הינו גורם מאשר, הרשום במרשם המתנהל במשרד המשפטים לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, ואשר קיבל את אישור הרשות לשמש גורם מאשר לצורך דיווח אלקטרוני על פי הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. התנאים לאישור מאשר חתימה, פעילותו וחובותיו קבועים בתקנות ניירות ערך (מאשר חתימה), התשס"ג-2003. מאשר חתימה הינו הגורם המוסמך להנפיק למורשה חתימה אלקטרונית במגנ"א של גורם מדווח, מפתח פרטי (אמצעי חתימה בטכנולוגיית PKI), ותעודה אלקטרונית, שיאוחסנו על גבי אסימון (token), לצורך דיווח לרשות ניירות ערך".

במידה ואכן מדובר בגורם מאשר עליו להגיש בקשה לרשות ניירות ערך הכוללת פרטים אישיים מלאים, פרטי עיסוק שונים, אישור מרשם הגורמים המאשרים וכד'.

הגורם המאשר צריך להוכיח יכולת טכנולוגית גבוהה התואמת את התקנים והנהלים כפי שהרשות תעדכן מזמן לזמן הן בנוגע לאישור חתימה והן בהתייחס לעבודה עם המגנ"א.

מאשר חתימה אשר קיבל את אישור הרשות, יבצע באופן מיידי לאחר קבלתו ובכל זמן שהרשות תדרוש את הפעולות הנדרשות ב-D.S (directory service) - שירות לזיהוי תקני וניהול ישויות ברשת תקשורת המשרת את המגנ"א.
בתקנות יש את דרך העבודה של המאשר אל מול הרשות וכן אל מול בעלי התעודות, כמו בחוק על המאשר לעמוד בהתחייבויות, לעדכן את השינויים המתקיימים מבחינה טכנולוגית לדווח על שינויים לרשות, לנהל רישום של תעודות שהונפקו או בוטלו וכד'. בנוסף, על המאשר לשמור על סודיות, לנהל מוקד סיוע, יקיים בדיקות שונות לפי דרישה וכד'. מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורכי דין לאחר אישור הרישום.

חוק החתימה האלקטרונית בעצם קבע שיש צורך בקיומם של גורמים מאשרים, מעין נוטריונים מקוונים שיכולים לקבוע שמסמך מסוים יש לו תוקף משפטי מחייב או לא, כפי שראינו לעיל הגורמים המאשרים הם גופים שהוסמכו על ידי המדינה לתת אישורים ותעודות לעסקאות באמצעות רשת האינטרנט - גופים אלה מאשרים למעשה את החתימה האלקטרונית ומפיקים תעודות אלקטרוניות.

מאשרי החתימה שאושרו על ידי הרשת לניירות ערך הם שני הגורמים המאשרים הרשומים במרשם הקיימים במדינה: סקיורנט וקומסיין (פירוט לגבי החברות בפרק 2 לעיל).

הרשות לניירות ערך היא הגוף הראשון במדינה שהוציא את חוק החתימה האלקטרונית לפועל ומיישם את החוק הלכה למעשה.

בעקרון הפרוייקט הבא ליישום החוק הוא הפקת תעודות זהות חדשות לכל אזרחי ישראל המבוססות על כרטיס חכם, בהתאם להוראות חוק החתימה האלקטרונית. התעודה צפויה לאפשר לכל אזרח לבצע פעולות מקוונות ולמלא טפסים אלקטרוניים ישירות מול מאגרי המידע הממשלתיים ולחתום על טפסים אלה בחתימה אלקטרונית. מדובר בתהליך שאמור היה לצאת לפועל כבר בינואר 2003, כאשר ועדות המכרזים במשרדי הפנים והאוצר בחרו בהצעה של חברת HP ישראל והתחייבו כי עד שנת 2006יחולקו לכל אזרחי מדינת ישראל תעודות זיהוי אלקטרוניות, אולם, חברות EDS ישראל, IBM ודפוס בארי שהגישו מעמד למכרז ונדחו עתרו נגד תוצאות המכרז בטענה כי בהצעת HP נפלו פגמים מהותיים רבים שמחייבים את פסילתה (אי עמידה בתנאי תו תקן ISO-9000, לא הציגה אישורים מחברת הביטוח המפרטים את כל הנוגע לביטוח מקצועי, ביטוח ציוד אלקטרוני וכד'), בית המשפט קיבל את העתירה, פסל את חברת HP וקבע כי אף אחת מהחברות לא עמדה בתנאי המכרז, התוצאה היא שהמכרז בוטל ואנחנו (אזרחי ישראל) נצטרך עוד כמה שנים להשתמש בתעודות הזהות הישנות עד להוצאת מכרז ובחירת גוף מתאים להפקת תעודות הזיהוי האלקטרוניות לכל אזרחי מדינת ישראל.

למאמרים נוספים באתר:
רכישת דירה
מס רכישה
ליקויי בניה