בגץ דחה עתירות שהוגשו לביטול תיקון 3/א לתמ"א 38

בג"ץ דחה עתירות לביטול תיקון 3/א לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38). נפסק כי, העותרים השתהו בהעלאת טענות כנגד התמ"א ותיקוניה הקודמים, וכי לא נפל בהחלטת המשיבות (ממשלת ישראל והמועצה הארצית לתכנון ובנייה) לקידום תיקון 3/א פגם שיש בו כדי להביא להתערבות שיפוטית בהחלטתן.

עתירות שהוגשו על ידי מספר עיריות ברחבי הארץ כנגד ממשלת ישראל והמועצה הארצית לתכנון ובניה למתן צו על תנאי שיורה למשיבות ליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון 3/א לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. 

העותרים בעתירתם אינם מבקשים סעד של ביטול תמ"א 38, אלא ביטול הזכויות החדשות שנוספו בתיקון 3/א ומניעת היווצרותם של תיקונים נוספים. לטענתם, בתיקון זה, ואולי אף לפניו, נחצו גבולות הסמכות של המשיבות ועל כן התיקון הינו בלתי חוקי ובטל. מתכנית לחיזוק מבנים, הפכה התמ"א הלכה למעשה לתכנית להתחדשות עירונית, ולדרך להוספת יחידות דיור וזכויות בנייה ללא הליך תכנוני סדור. לטענת העותרים זכויות הבנייה המוענקות על ידי רשויות התכנון אמורות להיקבע על בסיס שיקולים תכנוניים בלבד. אולם, בשל ערכן הכלכלי הרב, נוהגות רשויות התכנון לא אחת להשתמש בסמכותן לקביעת זכויות בנייה כדרך ליצירת משאב כלכלי. עוד נטען כי תכנית המתאר הארצית הינה תוצר של מדיניות תכנונית כוללת, ואין באפשרותה לטפל בתכניות המחייבות התעמקות בפרטים תכנוניים. 

בג"ץ דחה את העתירות שהוגשו ופסק כי עיקר הטענות מופנה כלפי התמ"א בכללותה והתיקונים הראשונים שנעשו בה, אלא ששתיקת העותרים עד כה מהווה הסכמה לתמ"א ותיקוניה. "החזרת הגלגל לאחור" היום הינה משימה בלתי אפשרית ומדובר ב"מעשה עשוי". העקרונות העומדים בבסיס התמ"א ותיקוניה נקבעו לפני זמן רב ותיקון 3/א אינו בא להוסיף עליהם, כי אם לכל היותר להרחיב קמעא את מימושם ולהבהיר את הפרטים הנובעים מהם. לפיכך קיים שיהוי סובייקטיבי ניכר בהגשת העתירות. בית המשפט הדגיש כי כלל הוא כי בימ"ש אינו שם עצמו בנעלי רשויות התכנון ואינו מעמיד את שיקול דעתו שלו תחת שיקול דעתן המקצועי, והוא ישעה כן רק במקרים בהם נפל פגם בהחלטה התכנונית מן הסוג המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי. במקרה דנן, לא נמצא כי החלטת המשיבות בטלה בשל חריגה קיצונית ממתחם הסבירות בעקבות הקצאת הזכויות הרגרסיבית הנעשית מכוחה, הפוגעת בזכות לשוויון על רקע סוציו-אקונומי. תיקון 3/א אינו משנה בצורה דרמטית את המצב הקיים בטרם התיקון ואף בהיבטים מסוימים מצמצם את הפגיעה שיכולה הייתה להתרחש בטרם התיקון. הטענה כי הסדרת מתן ההיתרים מכוח התמ"א נעשתה בחוסר סמכות, שכן מדובר בתכנית המחייבת התעמקות בפרטים תכנוניים ולכן אינה מתאימה להסדרה באמצעות תכנית מתאר ארצית, נדחתה. תמ"א 38 הינה תכנית מתאר ארצית מפורטת, המשנה את נפח הבנייה ואת משטר הבנייה לפי תכניות תקפות, ומתאים שהוראות התמ"א תיקבענה באמצעות תכנון מסדיר כולל, שכן לצורך מימושן נדרשת ראייה מערכתית כוללת. אין מניעה לכלול במסגרת תכנית מתאר ארצית הוראות שניתן לכלול בתכנית מפורטת. 

בגץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל