פרויקט תמ"א 38 ברמת גן בוטל בגלל דייר סרבן אחד

פרויקט תמ"א 38 ברמת גן בוטל בגלל דייר סרבן אחד

אחרי מאבק משפטי סבוך שנמשך 5 שנים בוועדות התכנון והבנייה השונות ובבתי המשפט, לבסוף קבעה ועדת הערר המחוזית בתל אביב כי פרויקט תמ"א 38 ברחוב עלומים ברמת גן לא ייצא לפועל ודחתה את בקשת החברה היזמית להאריך את תוקף ההחלטה ליתן היתר לחיזוק הבניין.

הבקשה להיתר מתייחסת לבניין בן 3 קומות ובו 18 יחידות דיור ברחוב עלומים ברמת גן. הבקשה הוגשה בשנת 2012 וכללה תוספת של 2.5 קומות, 20 יחידות דיור וחניון תת קרקעי רובוטי ובו 30 מקומות חניה. 
הסכם תמ"א 38 בין החברה היזמית לבין בעלי הדירות נחתם על ידי 17 מתוך 18 בעלי דירות. 
אחד מהבעלים סירב לחתום על ההסכם והגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית ליתן היתר בנייה, בטענה שהתוכנית אשר הכינה החברה היזמית מקפחת את בעלי הדירות ויש בה כשלים מהותיים. עוד טען בעל הדירה כי החברה היזמית עשה לביתו על חשבון זכויות המקפחות את הדיירים, שיקבלו מעט מאוד בהשוואה לרווחי החברה היזמית, וכי בתוכנית יש כשלים קונסטרוקטיביים, ללא פתרון חניה ראוי.

בשנת 2015 ניתנה החלטת ועדת הערר המורה על מתן היתר בתנאים שפורטו בהחלטה. 
על החלטתה של ועדת הערר הוגשה עתירה לבית המשפט המנהלי על ידי הדייר הסרבן (עת"מ 30494-03-15). העתירה נדונה על ידי כב' השופטת שיצר וביום 19.7.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסדר שקבע כי החברה היזמית תגיש תכנית מתוקנת לועדה המקומית ותציג בפניה תכנית קונסטרוקציה ומסמכים להוכחת אי עמידות המבנה בתקן 413 והועדה המקומית תגיש חוות דעת מהנדס מטעמה. הסדר הפשרה כלל קביעת מועדים קצובים להליך שעליו הוסכם. 

לאחר שהחברה היזמית לא עמדה בזמנים אשר קבועים בהסכם הפשרה הגיש הדייר הסרבן עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי ונטען כי החברה היזמית לא קיימה את הסדר הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. הדייר הסרבן טען כי החברה היזמית לא השלימה את התנאים המתחייבים מהחלטת הוועדה המקומית ולכן לא ניתן להנפיק היתר בנייה. עוד טען הדייר הסרבן כי החלטת הוועדה המקומית בדבר הנפקת היתר הבנייה לתוקף של שנתיים פקעה ולכן לא ניתן להוציא מכוחה היתר, וגם לא ניתן להאריכה. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע יש להתיר למוסדות התכנון להשלים את מלאכתם.

לאחר שהחברה היזמית לא עמדה בתנאים ובזמן הקצוב לה בשנית היא הגישה הארכה נוספת של תקופה של ההחלטה. הוועדה המקומית דחתה את בקשתה של החברה היזמית וקבעה כי ההחלטה ליתן היתר פגה ולא ניתן להאריכה. 
 
החברה היזמית הגישה ערר לוועדת הערר המחוזית וטענה כי "היה על הוועדה המקומית לעצור את מרוץ הזמנים משהוגשו העתירות המנהליות". 
וועדת הערר המחוזית דחתה את הערר שהגישה החברה היזמית וקבעה שלחברה היזמית עמדה תקופה ארוכה להשלים את התנאים להוצאת היתר ולא ברור מדוע לא עשתה כן, תקופה של שנתיים לא הספיקה לחברה היזמית על מנת לעמוד בתנאים להוצאת היתר בנייה, ולא ניתן להאריך תקופה זו. לפיכך, בוטלה ההחלטה שמאפשרת לחברה היזמית לקבל היתר בנייה לפרויקט, ופרויקט תמ"א 38 בוטל סופית. 


ראו: ערר (ת"א) 6095/17 מ.פ עמית בניה ויזום בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן

Share by: