כאשר אין תכנית שיקום על פי חוק פינוי בינוי אין פטור להיטל השבחה

כאשר אין תכנית שיקום על פי חוק פינוי בינוי אין פטור להיטל השבחה


בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קבע כי חברת "נאות מזרחי בע"מ" שרכשה מקרקעין פנויים מחברת עמידר במטרה להקים במקרקעין מבנים חדשים – אינה זכאית לפטור מהיטל השבחה בהתאם להוראות חוק פינוי בינוי.

הערעור שעמד בפני בית המשפט המנהלי הוגש כנגד החלטה מיום 3.9.15 של ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל אביב, במסגרתה התקבל ערר של הועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, ולפיה אין המערערת זכאית לפטור מהיטל השבחה מכוח סעיף 19(ב)(3) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965. (השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ"ה-1965;(בית המשפט המנהלי קבע, כי יש לדחות את הערעור. 

עסקינן במקרקעין הנמצאים ברחובות סנהדראי ויהודה אונטרמן בשכונת כפר שלם בתל אביב. כפר שלם הוכרזה כ"אזור שיקום", וחברת "חלמיש" מונתה על ידי רשות מקרקעי ישראל כגוף היחיד שיפעל ליישום תכנית השיקום, הכוללת פינוי בינוי במבנים קיימים ויזום תכניות בניין עיר חדשות. כחלק מיישום התכנית ומימונה, המקרקעין המפונים שווקו ליזמים פרטיים למטרת הקמת מבני מגורים חדשים.   

המערערת – "חברת נאות מזרחי בע"מ" רכשה את הזכויות במקרקעין ביום 24.12.2009, מחברת "חלמיש", כאשר מטרת הרכישה הייתה לאפשר למערערת לפתח את המקרקעין ולהקים עליהם יחידות דיור למגורים. 

ביום 26.1.2012 אושרה תוכנית תא/3877, שיזמה "חלמיש". ביום 18.6.2012 הגישה המערערת בקשה למתן היתר בניה להקמת 38 יחידות דיור בבניין בן 6 קומות במקרקעין. ביום 15.8.2012 התקבלה בקשתה של המערערת על ידי ועדת משנה של הועדה לתכנון ובניה. 

בשל מימוש זכויות הבנייה במקרקעין על ידי המערערת, הוצאה על ידי הועדה לתכנון ובניה דרישה לתשלום היטל השבחה בסכום של 1,659,891.50 ₪, הנסמכת על שומתו של השמאי מר יורם ברק מיום 5.12.2012. 

בתגובה הגישה המערערת בקשה למינוי שמאי מכריע כאשר לשיטתה של המערערת, מימוש הזכויות במקרקעין כמבוקש על ידה פטור מהיטל השבחה בהתאם לסעיף 19(ב)(3) לתוספת השלישית לחוק מאחר שהמקרקעין נכללים באזור שיקום על פי חוק בינוי ופינוי אזורי שיקום. השמאי המכריע מר תמיר שדה קיבל את טענות המערערת ולדעתו – אין לחייבה בהיטל השבחה נוכח הסעיף. 

בתגובה הגישה המשיבה ערר לוועדת הערר בטענה, כי השמאי המכריע נתן פרשנות משפטית שגויה לסעיף הפטור בחוק – ועדת ערר קיבלה את טענת המשיבה ודחתה את טענות הפטור של המערערת, בקובעה כי לא קיימת תכנית שיקום בגין המקרקעין ולא הפטור לא חל בענייננו – כנגד החלטה זו הגישה המערערת ערעור כאשר במסגרת הערעור נקבע – כי יש לדחות את הערעור, כדלקמן: 
עולה מן המקובץ הוא כי יש לדחות את העתירה.
זאת מן הטעם שלא נערכה תוכנית שיקום כמתחייב על פי חוק בינוי פינוי, בהתייחס למקרקעין נשוא העתירה. ההשבחה במקרקעין, נשוא העתירה, לא אירעה כחלק מתהליך השיקום על פי חוק בינוי ופינוי, אלא הייתה השבחה רגילה, ומשכך אין מקום להענקת הפטור.
זאת ועוד, בענייננו המדובר במקרקעין ריקים שלא הצריכו פינוי דיירים ואין מקום למתן תמריץ על דרך פטור מהיטל השבחה. 
בהתחשב במכלול נסיבות העניין, בלשון החוק ובתכלית הפטור, סבורה אני, כאמור, כי אין להתערב בהחלטת ועדת הערר, נשוא הערעור".

• ראו: עמנ (ת"א) 41051-10-15 נאות מזרחי בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב. 


לפרויקטים פינוי בינוי שהמשרד מלווה לחץ כאן






החידוש ב
Share by: