העליון- דרישה כי דיירי בניין ישתתפו בעלות פרויקט תמ"א 38, הינה תקיפה ישירה של הוראות תמ"א 38

בימ"ש העליון דחה את ערעור נגד ועדת הערר המחוזית לאשר בקשה להיתר בניה מכוח תמ"א 38. נפסק כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה שדנה בקיומן של חלופות למימוש תכלית התכנית שפגיעתן במערערים פחותה. במסגרת דחיית ערעור זה דחה העליון את האפשרות שדיירי הבניין ישתתפו בעלויות הפרויקט, וקבע כי דרישה כי דיירי בניין ישתתפו בעלות פרויקט תמ"א 38, הינה תקיפה ישירה של הוראות תמ"א 38

במוקד פסק הדין התבקש חיזוקם של 3 בניינים באשדוד מכוח תוכנית תמ"א 38. במסגרת הבקשה להיתר ביקשו יזמי הפרויקט להוסיף בכל בניין 13 דירות ב- 2.5 קומות. דיירי הבניינים הסמוכים התנגדו לבקשה להיתר וטענו כי תוספת הבנייה תגרום לחסימת הנוף אל הים הנשקף מדירותיהם וכתוצאה מכך לירידת ערך דירותיהם. 

הוועדה המקומית דחתה את התנגדויות דיירי הבניינים הסמוכים, ואישרה את המבקשה להיתר. על כן, המתנגדים הגישו ערר לוועדת הערר, אשר גם הוא נדחה. לאחר מכן נדחה גם עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעניין. המתנגדים לא ויתרו והגישו ערעור לבית המשפט העליון . 

המערערים טענו כי תוספת הבנייה תגרום לחסימת הנוף אל הים הנשקף מדירותיהם וכתוצאה מכך לירידת ערך דירותיהם. הם ביססו טענות אלה על חוות דעת כלכלית מטעמם, ממנה עלה לכאורה כי הפרויקט יהיה רווחי גם אם תאושר תוספת של קומה וחצי בלבד, חלף שתי קומות וחצי שהתבקשו. בנוסף טענו כי החלטת ועדת הערר מושתתת על עובדות שגויות, מצג שווא ותשתית עובדתית חסרה; כי נפלו פגמים בהליכים בפני ועדת הערר אשר מחייבים את ביטולה; כי על העיר אשדוד לאמץ מדיניות כוללת להוצאת היתרים מכוח התכנית, לכל הפחות בכל הנוגע לרובע י"א (בו ממוקמים המבנים מושא הערעור); וכי בהעדר מדיניות כאמור אין לאשר בקשות להיתרים מכוח התכנית. 

כאמור, בין היתר, טענו המתנגדים כי קיימות חלופות אחרות למימוש הפרויקט ולחיזוק הבניינים, אשר תגרום לפגיעה מצומצמת יותר בהם. 

אחת מהחלופות הייתה כי תאושר קומה וחצי תופסת בלבד, ודיירי הבניינים ישתתפו בעלויות הפרויקט בהיקף של 50,000 לכל דירה. 

בית המשפט העליון (מפי הנשיאה חיות ובהסכמת השופטים מזוז וברון) דחה את הערעור ופסק כי אשר לתחולת התכנית על המבנים, בימ"ש העליון אינו יושב כ"מוסד תכנון על" ואינו מחליף את שיקול דעת רשויות התכנון בשיקול דעתו שלו, למעט במקרים חריגים שבהם נפל בהחלטה או בהליך קבלתה פגם המצדיק זאת. המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. 

אשר לבחינת החלופות למתן מלוא תוספת זכויות הבניה מכוח התכנית, התכלית המרכזית של התכנית היא להתמודד עם הסיכון להתרחשות רעידות אדמה בישראל על ידי חיזוק מבנים שנבנו שלא בהתאם לתקן. כמו כן משמשת התכנית גורם מרכזי בהתחדשות העירונית, ופתרון אפשרי למחסור הקיים בדירות למגורים, ללא צורך בהשקעת משאבים מהקופה הציבורית. 

במסגרת ההחלטה, דחה בית המשפט העליון את החלופה לפיה דיירים הבניינים מושאי הבקשה להיתר ישתתפו בעלויות הפרויקט וקבע כי נשיאת בעלי הדירות ביתרת עלות החיזוק (כ-50,000 ש"ח לכל דירה) אינה מעשית ותוקפת תקיפה עקיפה של הוראות התמ"א. 

עעמ 1752/18 ראובן רוסו ואחרים נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום